A fellow runner was stabbed near my community. We are living amongst a lot of animosity and surrounded by hatred, but we seek to live our lives peacefully. Running has become one of the expressions of this and has become so wide spread here in Gush Etzion, that ounce the stabbing occurred, we all felt the impact of such a cowardly and malicious act.
Without going into the endless political debate that plagues our lives, especially amongst ourselves, running has become something elevated and apart. While running, we would meet the local arab farmers and villagers on their donkeys and in their cars and would exchange greetings. We all recognize the need to coexist and respect the existing situation where we live side by side. Last week this coexistence was perturbed by one of many attacks that threaten this fragile and somewhat concealed coexistence.
So we ran
All the local running groups, together with some friends from nearby Beit Shemesh, and the recovering runner Tomer Ditur, got together and ran on the dirt road that has become the preferred route by all runners in the area: The Patriarch Road. How becoming.
We ran to support the runners, to support and celebrate the love of running. We've been here for centuries, in different shapes and forms, and we proclaim this fact by simply running and celebrating the very special place we live in.
אחד הרצים מהאזור נדקר ליד הבית. אנחנו מוקפים בשנאה ועויינות ובכל זאת שואפים לחיות חיים שפויים של שכנות ושלווה. הריצה בגוש עציון מאוד נפוצה ונהפכה, בין שאר הדברים, ביטוי לשאיפה הזו, כך שכשארעה הדקירה, כולנו הרגשנו מותקפים וכעוסים על המעשה השפל.
בלי להיכנס לוויכוחים האינסופיים שמעיבים על חיינו, בעיקר הוויכוחים הפנימיים בינינו, הריצה נהפכה למשהו מרומם ומנותק. תוך כדי ריצה היינו פוגשים את הכפריים המקומיים בשדות, על החמורים או במכוניותיהם, ומחליפים דברי ברכה ונימוס. כולנו מכירים בצורך לחיות בשכנות טובה וכבוד הדדי המתחייבים מהעובדה שאנחנו פה ביחד בחלקת אלוהים הקטנה שלנו. שבוע שעבר המציאות הזו הופרה על ידי מתקפה אחת מיני רבות.
אז החלטנו לרוץ.
כל קבוצות הריצה באזור, יחד עם חברים מבית שמש, והרץ שנדקר תומר דיטור, רצנו ביחד על המסלול המועדף על רוב הרצים באזור: דרך האבות. כמה מתאים.
אנחנו רצנו כדי לחגוג את חדוות הריצה. אנחנו כעם היינו פה בצורה כזו או אחרת מאז ומעולם, ומצהירים את העובדה בעזרת הריצה באזור כל כך מיוחד ומדהים.
